עלינו

"היה לי חבר, היה לי אח"

עמותת "האחים שלנו" הוקמה בשנת 2017 על ידי אחים שכולים ומתנדבים, מתוך רצון לבנות בית ושייכות, מקום ובמה לקהילת האחים והאחיות השכולים במדינת ישראל, מכל גווני החברה הישראלית, יהודים ולא יהודים, דתיים, חילונים וחרדים ששכלו אח או אחות ממלחמת העצמאות ועד היום.

ל"אחים שלנו" שתי מטרות:

המטרה הראשונה הינה ליצור קהילה תומכת ומעצימה עבור האחים והאחיות השכולים, לתת בפעם הראשונה מקום וקול לכאב, להתמודדות ולסיפור הייחודי שלנו. קהילות אחים קיימות בכל רחבי הארץ ומקיימות מפגשים, סדנאות ואפיקי הנצחה ייחודיים.

המטרה השניה הינה להגדיל את מעגל ההנצחה ולייצר מקום בו נוכל לשתף בסיפור שלנו על האח שנפל, האדם שהיה, הרגעים שחלקנו וההתמודדות היומיומית עם חסרונו- דרך העיניים שלנו, האחים.

בכל שנה, במהלך שבוע הזכרון, מתקיימים מאות מפגשים אינטימיים בכל רחבי הארץ, בהם מתארחים אחים ואחיות שכולים המספרים את סיפורם בזווית ייחודית ואישית הטומנת בחובה חברות ואהבה, חוויות וחלומות משותפים, רגעי שטות והומור, התמודדות בתוך המשפחה והחיים עם התואר "אח שכול". הסיפור שלנו הוא סיפור על אח או אחות,  סיפור של געגוע, תקווה והתמודדות ובעיקר אהבה למולדת.

לדעתנו, השיח סביב השכול במדינת ישראל מייצר פלטפורמת מפגש נדירה אשר חוצה תפיסות, מגזרים, עדות ודתות, ומהווה בסיס איתן לחיזוק האחדות בחברה הישראלית. אנו סבורים כי סיפורם של חללי צבא ההגנה לישראל, כוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה הינו מצפן ערכי ומוסרי הנוטע תקווה, אמונה, תחושת הזדהות ושותפות גורל בין אזרחי המדינה.

כיום, רוב ההורים השכולים חצו את גיל 75. (* לפי דוח מחקר של היחידה לחקר הזקנה) עובדה זו חיזקה את ההבנה כי עלינו, האחים, לקחת חלק בהנצחה ובהנחלת המורשת של הנופלים, האחים שלנו. לצערנו, אין אחד בחברה הישראלית שלא מכיר אדם שנפל במהלך שירותו הצבאי או בפעולות איבה. יחד עם זאת, אנשים רבים מחפשים דרך להתחבר לנופלים וליום הזיכרון. מתוך תפיסה שאמנם הנופלים הינם האחים שלנו, אך הם גם האחים של כל אדם ואדם בחברה הישראלית, הקמנו את "האחים שלנו", על מנת להמשיך ולספר את סיפורם וכדי שזיכרונם יהדהד ולא יישכח.

"כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד" (ירמיהו ל"א, י"ט)