ערכות תוכן

אחי נהוראי היה גדול ממני ב5 שנים. היה בן 20 בנופלו במלחמת שלום הגליל הראשונה. אילנה עמיחי כותבת על אחיה סמל נהוראי מאיר אמזלג הי"ד

החרמון באותו יום היה יפה במיוחד. לבן. טהור. לא ידעתי שכאשר אני ארד ממנו, עדות ימיני כותבת על אחיה נריה כהן הי"ד

אפתח במילים משירו של ישי ריבו: "ומאז עצוב ושונה כאן שרי שר שלום כותבת על אחיה רס"ן דוד חיים שוקרון ז"ל

בתחיית המתים אני דאגתי לאלעזר, חשבתי שהוא ישאר בחיים שלו. שהם ליבוביץ כותבת על דודה סמ"ר שמאי אלעזר ליבוביץ הי"ד

התקופה הזאת בשנה, התקופה שבה הכל מתחיל לזוז יותר מהר, פתאום הכל פורח, פתאום הכל מתעורר, איל שלו כותב על אחיו סמ"ר שחר שלו הי"ד

ושוב ועוד שנה, הערפל החודר דרך סדקים נסתרים שכבר חשבתי שנתאחו. שלי ויקנין כותבת על אחיה מאיר (שלמה) ליקסנברג הי"ד

זה מתחיל בסימן בדרך, בנקודות רגישות, במחשבות שעולות, נקודות מרעידות על פני השטח. שלי ויקנין כותבת על אחיה מאיר (שלמה) ליקסנברג הי"ד

להיות אחות שכולה זה להצטרף למשפחה ענקית של שותפי גורל שאף אחד מהם לא רוצה ירדנה זגורי כותבת על אחיה רב"ט ינון ירון יוליס ז"ל

אהד אחי הקטן והחסר כל כך, אני לא מאמינה שכבר עברו 24 שנים מאז דורית מוסן כותבת על אחיה סמ"ר אהד (ניר) נחמיאס הי"ד

אֶּ צְ לֵ נּו ּדַ ם הַ מַ כַבִּ ים אֵ ינֹו סְ תָ ם עֹוד פֶּ רַ ח מּוגָן. אֶּ צְ לֵ נּו ּדַ ם הַ מַ כַבִּ ים פֹורְ חִּ ים כָל הַ שָ נָה, עדנה מוסל כותבת על אחיה טוראי יואל שורץ ז"ל

ארז שלי, מאז שעזבת הרבה השתנה כאן. זהו יום הזיכרון השמיני שאנחנו בלעדיך עומדים לציידך בבית העלמין בחיפה. נועם שגיא כותבת על אחיה סמל ארז שגיא הי"ד

הקדמה - הייתי בן 6 ,כך שאת הכאב עצמו לא ככ הרגשתי. הרגשתי את הכאב של המשפחה והחברים בכל שנה כשמגיעה האזכרה דניאל קרוגליאק כותב על אחיו אריק קרוגליאק הי"ד

ניצן, אין זה מנהגי לשאת דברים באזכרה. כל שנה אני מתלבט אם לדבר, אבל מוותר. השנה החלטתי לחרוג.. שי כהן כותב על אחיו מפקח ניצן כהן הי"ד

היי אח קטן כמה זמן לא כתבתי לך, כמה זמן לא פרקתי אותך קצת מהלב והראש. לא תמיד אני מוצאת זמן לזכור אותך, דגנית לוין כותבת על אחיה סמ"ר שחר שלו הי"ד

אח של תינוק שומע כל היום בכי מתוק ורואה משפחה וחברים שאהבה מרעיפים ותמיד דואגים דגנית לוין כותבת על אחיה סמ"ר שחר שלו הי"ד

פוסעת אני בשדותייך, אדמת מולדתנו שלך ושלי. בעדינותך וצבעייך הפותחים, סוגרי ליבי שלי ויקנין כותבת על אחיה מאיר (שלמה) ליקסנברג הי"ד

לפני 22 שנים התחבקתי בפעם האחרונה עם אמיר. לפני 22 שנים ראיתי אותו בפעם האחרונה מחייך, ממש כמו פה בתמונה אדווה קרא ואזאנא כותבת על אחיה סמ"ר אמיר קרא הי"ד

'כוכבים שאורם מגיע ארצה רק כאשר הם עצמם אבדו ואינם, יש אנשים שזיו זכרם מאיר, ליאורה בורשטיין כותבת על אחיה סמ"ר רוני רביד הי"ד

אי שם בין העצים שם מצייצות הציפורים. ישנם הרבה אנשים יותר מדי אנשים רונלי ריכטר-צופיוף כותבת על אחיה סמל ירון צופיוף הכהן הי"ד

שבע שנים והזמן עף וחומק מבין האצבעות שבע שנים והזמן זוחל ולא מתקדם לשום מקום שבע שנים של המון שינויים דגנית לוין כותבת על אחיה סמ"ר שחר שלו הי"ד

להיות אח של, זה תפקיד מחייב להיות אח של, זה אומר הרבה עירנות להיות אח של, זה תפקיד מפרך אדווה קרא ואזאנא כותבת על אחיה סמ"ר אמיר קרא הי"ד

אמצע היום, שומעת שיר ברדיו. ונזכרת, כאילו אפשר לשכוח.. אדווה קרא ואזאנא כותבת על אחיה סמ"ר אמיר קרא הי"ד

כששואלים אותי כמה אחים אנחנו אני מתמהמהת, כששואלים אותי אם אני באה לבמות בערב יום העצמאות אדווה קרא ואזאנא כותבת על אחיה סמ"ר אמיר קרא הי"ד

היום במהלך העבודה נתקעה לי בראש השורה "לנצח אחי אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף אתה יודע" דגנית לוין כותבת על אחיה סמ"ר שחר שלו הי"ד